רייס נ' מוסך ציפורי בע"מ

פסק - דין

לפני תביעה כספית לתשלום סך של 21,000 ₪ ליום הגשתה (10.1.2010).

1.התובע ביקש לקנות מצד ג' רכב טויוטה מ.ר. 48-515-35 (להלן: "הרכב"). ביום 11.12.2007 וטרם קנייתו נבדק הרכב מטעמו של התובע אצל הנתבעת, אשר עוסקת בין השאר בבדיקת כלי-רכב לפני קנייה ומכירה. מחיר הבדיקה בסך של 600 ₪ שולם לנתבעת על-ידי התובע. בתום הבדיקה נמסר לתובע מסמך אשר סיכם את תוצאותיה.

2.התביעה נסמכה על הטענה כי בוחן הרכב מטעמה של הנתבעת ומי שערך את הבדיקה בפועל אמר לתובע, בתום הבדיקה, כי הרכב תקין מבחינה מכאנית, כי מנוע הרכב נסע עד כה 260,000 ק"מ בלבד וכי הוא כשיר לנסוע 800,000 ק"מ, וכי הבלאי שנמצא בבדיקה מקובל ומתאים לגיל הרכב. נטען כי בהסתמך על מידע זה החליט התובע לרכוש את הרכב ואף שילם בגינו לבעליו סכום העולה ב-4,000 ₪ על מחיר המחירון. הרכב נרכש על-ידי התובע מבעליו על-פי זיכרון-דברים מיום 12.12.2007 תמורת סך של 68,000 ₪.

3.לטענת התובע התחוור לו כשבוע ימים לאחר קניית הרכב כי מנוע הרכב אינו תקין ויש צורך בהחלפתו. בהליך זה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום ההוצאות בהן נשא בגין החלפת המנוע. לשיטתו של התובע היה על הבוחן מטעמה של הנתבעת לומר לו שמנוע הרכב אינו תקין ואף להנחות את התובע אם עליו לקנות את הרכב בהתאם לתוצאות הבדיקה, אם לאו. עוד נטען כי אם היה התובע יודע מה מצב המנוע לאשורו לא היה רוכש את הרכב, או לכל הפחות היה מפחית את עלות תיקון המנוע ממחיר הרכב שאותו שילם לבעליו.

4.ביום 8.6.2010 נשמעו עדויות התובע ואשתו, גב' יהודית רייס שהייתה נוכחת בעת בדיקת הרכב במכון הנתבעת, מצד אחד, ועדות הבוחן שבדק את הרכב מטעם הנתבעת, מצד שני (להלן: "הבוחן"). לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו מטעמם, בכתבי-הטענות ובנספחיהם מצאתי כי דין התביעה להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך.

5.בתום הבדיקה נמסר לתובע מסמך שכותרתו "טופס סיכום אחיד (עפ"י הוראות משרד התחבורה)" ואשר פירט את תוצאות הבדיקה שנערכה לרכב [ת/1; להלן: "דו"ח הבדיקה"). בעדותו אישר התובע את חתימתו על מסמך זה.

6.עיון בדו"ח הבדיקה מעלה כי בסעיפים המתייחסים למנוע, למערכת הקירור, למערכת הדלק ולמערכת ההצתה סומן כי הרכב אינו תקין. בסעיף האבחנה צוינו הדברים הבאים:

"לבדוק החלפת חגורת טאימנג וחגרות מנוע, רעש מערכת תיזמון ושסתומים, רעש מערכת שסתומים, רעשים במנוע, רעשים ונקישות פנימיים, לחץ דחיסה לא זהה, קורוזיה וסימני נזילה בחיבורים, רעש אנגקטורים" [כך במקור].

7.גם בסעיפים נוספים – מערכת פליטה, סרן קדמי ומערכת היגוי – סומן הרכב בדו"ח הבדיקה כלא תקין תוך ציון האבחנה הרלבנטית. בדו"ח הבדיקה פורטו ליקויים נוספים שנמצאו ברכב וצוינו מעיכות במרכב, תיקון מעיכות במרכב, קיומו של צורך לפרק את הגלגלים לשם בדיקת מערכת הבלמים, צמיגים אחוריים יבשים, וכן ליקויים שפורטו בהתייחס למערכת העברת הכוח ("מרווחי ייתר וחופשים, אין אחריות על תיבת הילוכים אוטומאטית, דיפרנציאל רועש, רעש מתיבת הילוכים").

8.עיון בדו"ח הבדיקה מעלה כי בכל המערכות שנבדקו סומן הרכב כלא תקין, למעט בהתייחס למערכת הקפיצים, למערכת התאורה (כולל מצבר) ולמערכת המחוונים. מסמך זה מעלה על כן, בבירור, כי בתום הבדיקה נמצא הרכב לא תקין במרבית הפרמטרים שנבחנו, ובוודאי בהתייחס לחשובים שבהם. אין צורך במומחיות מיוחדת בתחום מכונאות רכב על-מנת להסיק, זאת מתוך עיון פשוט בדו"ח הבדיקה, כי הבדיקה העלתה שהרכב אינו תקין. הבנה זו הינה נחלתו של האדם הסביר והיא אינה מצריכה מומחיות מיוחדת או ידע מוקדם. בנסיבות אלה, משנמסר דו"ח הבדיקה לתובע והתובע אישר את קבלתו בחתימתו שמופיעה עליו, היה ביכולתו של התובע להבין ללא קושי מיוחד, ומבלי שיידרש לשם כך הסבר נוסף, כי הרכב שנמסר על-ידו לבדיקה אינו תקין, לרבות בסעיף המנוע.

9.אין זה מתפקידה של הנתבעת, כמכון בדיקה מורשה הפועל על-פי הנחיות משרד התחבורה, ליתן המלצה על-אודות קנייתו של רכב זה או אחר או לחוות-דעתה על שיעורו של המחיר הראוי שיש לשלם עבורו. עניינים אלה מסורים במלואם לחופש החוזים של קונה ומוכר הרכב ולאוטונומיית הרצון שלהם. על הנתבעת לספק דו"ח בדיקה מהימן אשר ישקף את תוצאות בדיקת הרכב כפי שנערכה על-ידה. דו"ח הבדיקה שנערך עבור התובע בהתייחס לרכב דנן, ת/1, עונה על דרישה זו ומפרט בלשון ברורה ונהירה לכל אדם, וגם למי שאינו מומחה לכלי רכב, מהם הליקויים שנמצאו ברכב ומה מצבו.

10.תימוכין נוספים לכך מצויים בדברים שנכתבו בשולי דו"ח הבדיקה ואשר מבהירים כי הממצאים המחייבים את הנתבעת הם אלה שפורטו בכתב בגוף הטופס בכפוף לתוצאות הבדיקה וכי משמעות הליקויים, חומרתם והערכת מחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה ובאחריות הקונה בלבד.

11.אני דוחה את טענת התובע לקנוניה שנערכה כביכול בין בוחן הרכב מטעמה של הנתבעת לבין מוכר הרכב, באשר זו לא הוכחה ולו גם לכאורה. מקובלת עלי עדות הבוחן לפיה הסביר לתובע את ממצאי הבדיקה לרבות אי-תקינותו של המנוע, כי הנחה את התובע לפנות למוסך מורשה על-מנת שיעריך את עלות התיקון וכי לא התערב ביחסים החוזיים שבין התובע לבין בעל הרכב או בהחלטתו של התובע לרכוש את הרכב. לאור הדברים הברורים והמפורשים שנכתבו בדו"ח הבדיקה לא נדרש התובע לכל הסבר בהתייחס לממצאיה, אשר מדברים בעד עצמם ומעידים כי הרכב שנבדק אינו תקין במרבית מערכותיו והמנוע בכלל זה. לפיכך לא היה בכוחו של הסבר כלשהו בעל-פה, אף לו ניתן, כדי לאיין את משמעותם הברורה של הממצאים שפורטו בדו"ח הבדיקה. הלכה למעשה אף אישרה אשתו של התובע בעדותה כי במועד הבדיקה שנערכה לרכב אצל הנתבעת לא קראה את טופס ממצאי הבדיקה "ובטח לא את הסעיפים הקטנים". במצב דברים זה חלה על התובע מלוא האחריות בגין החלטתו לרכוש את הרכב חרף האמור בדו"ח הבדיקה ואין מקום לגלגל אחריות זו אל הנתבעת.

12.אני דוחה אפוא את התביעה. התובע ישלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך כולל של 1,200 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין לתובע שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין עד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו סיון תש"ע, 08 יוני 2010, בהעדר הצדדים.